Koral3442
מבעד לקרח

מבעד לקרח

344 39 11

בעולם התאגידי הקפיטליסטי והקשוח, ליאן, צעירה בת 21, מתחילה לעבוד כעובדת חדשה בחברה יוקרתית, ומגלה מהר מאוד שהמנהל שלה, דניאל, הוא הכל מה שהיא שונאת: חתיך להפליא, מתנשא, אדיש וקר. בן 23, דניאל נחשב לסטוציונר מושך שהנשים מתעניינות בו, והיחס שלו אל ליאן הוא מזלזל. כל מפגש ביניהם מסתיים בקונפליקט ובחילופי מילים קשות, כאשר כל אחד מהם מנסה להוכיח את עליונותו על השני.במהלך הזמן, כאשר הם נאלצים לעבוד יחד על פרויקט גדול, ליאן מתחילה להבין שיש יותר לדניאל ממה שנראה לעין. ככל שהיחסים ביניהם מתהדקים, קונפליקטים ישנים פוגשים רגשות חדשים, והדינמיקה ביניהם מתהפכת. מה שהיה שנאה עזה מתחיל להתמוסס לתוך רגשות מורכבים ומסובכים, והם מוצאים את עצמם נאבקים לא רק עם האתגרים בעבודה אלא גם עם המשיכה ההולכת וגדלה ביניהם.מה יקרה כאשר החומות סביב ליבם יתמוטטו, והם ייאלצו להתמודד עם האמת שביניהם? האם יצליחו להמיר את השנאה לאהבה, או שמא ייתקעו במעגל הקסמים של התסכול?כל הזכויות שמורות לי קריאה מהנה ❤️…

לא נפרדים

לא נפרדים

6,774 232 31

תמר, חיילת קרבית צעירה, מצטרפת ליחידה מובחרת בצה"ל. היא תמיד ידעה שהשירות הקרבי יהיה קשה, אבל לא ציפתה שהאתגר האמיתי יגיע ממקום אחר לגמרי. כשביחידה שלה היא פוגשת את איתי, לוחם ותיק ומנוסה, החיים מקבלים תפנית בלתי צפויה. למרות השוני ביניהם - תמר קפדנית ואמיצה, ואיתי, טיפוס רודף סכנות עם פה גס ולב חבוי היטב - בין השניים נרקם קשר חזק ומורכב.המשימות הקרביות, יחד עם רגעי השקט הנדירים שבין המבצעים, מגלים לשניים צדדים חדשים אחד של השני. דרך רגעי פחד, אדרנלין ואהבה חבויה שמתעוררת במקום הכי פחות צפוי, הקשר ביניהם מתעצם ונבדק לנוכח סכנות, דילמות מוסריות, וחיים על חודו של רגע.האהבה בין תמר לאיתי מתפתחת על רקע מבצעים מסוכנים, קרבות בלב שטח אויב, ורגעים קטנים שמצליחים לחלץ מהם תחושות שאף פעם לא חשבו שירגישו. אבל כמו כל דבר בשירות הצבאי, גם האהבה הזו עומדת למבחןבבקשה לא להעתיק ❤️כל הזכויות שמורות לי…

שיניתי אותו

שיניתי אותו

3,043 159 30

המסדרונות של תיכון רידג' נורת' היו השטח שלי. לא משנה איפה הייתי - בחדר כושר, במסדרון או ליד הכיתות - הרגשתי את המבטים ננעצים בי מכל הכיוונים. זה מה שהיה להיות אלכס רומנו. חתיך, פופולרי, הבנות היו מתחרפנות רק מלראות אותי עובר לידן. חלק מהבנים היו מתים להיות אני, והבנות היו... ובכן, הן לא היו עוצרות מלחשוב עליי. הבנות תמיד נפלו לרגליי, אז לא הייתה לי שום סיבה להתעכב על אף אחת מהן. הכל היה משחק בשבילי.אבל אז ראיתי אותה.היא הייתה שם, מחוץ לספרייה, יושבת לבד עם ספר ביד. מי לעזאזל קורא ספרים בזמן הזה? יותר מזה, איך לא ראיתי אותה קודם? שיער חום, חלק כזה, נופל על הכתפיים שלה כמו גלים, ועיניים ירוקות שהזכירו לי את הים ביום סוער. היא לא נראתה כמו כל הבנות שבאו אליי, והתלבושת שלה הייתה פשוטה מדי - ג'ינס קרוע וגופייה לבנה - אבל היה בה משהו שגרם לי לעצור.בשביל לדעת את ההמשך תצטרכו להמשיך לקרוא ❤️כל הזכויות שמורות לי קריאה מהנה ❤️…